כי לא יחדל אביון מקרב הארץ. ולהלן הוא אומר כי לא יהיה בך אביון. כיצד יתקיימו שני כתובים הללו? בזמן שאתם עושים רצונו של מקום - אביונים באחרים, ובזמן שאין אתם עושים רצונו של מקום - אביונים בכם. (Devarim 15:11) "for a poor man will not cease from the midst of the land": And elsewhere it is written (Ibid. 4) "But, there shall not be in you a poor man." How are these two verses to be reconciled? When you do the will of the L-rd, the poor will be in others (i.e., the gentiles); but when you do not do the will of the L-rd, the poor will be in you.
על כן אנכי מצוך לאמר. עצה טובה אני נותן לכם, לטובתך "פתוח תפתח", "נתון תתן". "Therefore, I command you, saying": I give you goodly counsel, for your benefit: "Open shall you open your hand...give shall you give."
[לאחיך לעניך ולאביונך]. למה נאמרו כולם? מגיד הכתוב - הראוי לתת לו פת נותנים לו פת, הראוי לתת לו עסה נותנים לו עסה, הראוי לתת לו מעה נותנים לו מעה, הראוי להאכילו בתוך פיו מאכילים אותו בתוך פיו. "to your brother, your poor one, and your pauper in your land.": Why are all of these mentioned? Scripture apprises us: One whom it befits to give a loaf, give a loaf; one whom it befits to give dough, give dough; one whom it befits to give money, give money; one whom it befits to be fed, feed him.
כי ימכר לך. מנין כשאתה קונה, לא תהא קונה אלא עבד עברי? שנאמר (שמות כא) כי תקנה עבד עברי. [מנין כשמוכר עצמו, לא ימכר אלא לך? ת"ל ונמכר לך]. מנין כשב"ד מוכרים אותו, אינו נמכר אלא לך? ת"ל כי ימכר לך אחיך. (Ibid. 12) "If there be sold, to you, etc.": Whence is it derived that if you buy (a servant), you should buy only a Hebrew servant? From (Shemoth 21:2) "When you buy a Hebrew man-servant." Whence is it derived that if he sells himself, he should sell himself only to you? From (Vayikra 25:39) "And if your brother grows poor with you and he is sold to you…" Whence is it derived that if beth-din sells him, he is sold only to you? From (Ibid. 12) "If there be sold to you (by beth-din, for his theft) your brother …"
אחיך העברי או העבריה. (קדושין יח) יש בעבד עברי מה שאין בעבריה, ובעבריה מה שאין בעברי. עבד עברי יוצא בשנים וביובל ובגרעון כסף, מה שאין כן בעבריה. עבריה יוצאת בסימנים, ואינה נמכרת ונשנית, ופודה אותה בעל כרחו; מה שאין כן בעברי. הא לפי שיש בעברי מה שאין בעבריה, ויש בעבריה מה שאין בעברי - הוצרך הכתוב לומר "עברי" והוצרך לומר "עבריה". "the Hebrew man or the Hebrew woman": Why are (both of) these mentioned? For there obtains with the first what does not obtain with the second, and with the second, what does not obtain with the first. The Hebrew man-servant leaves (his master) with (the lapse of six) years, Yovel, and deduction of money (from the time he has served) — which does not obtain with the Hebrew maid-servant. The Hebrew maid-servant leaves with signs (of puberty), and is not sold and re-sold, and is redeemed perforce — which does not obtain with the Hebrew man-servant. So that since there obtains with the first what does not obtain with the second, and with the second what does not obtain with the first, both must be mentioned.
ועבדך (שש שנים (שם יז) אף את הבן. יכול אף היורש) [ולא יורש. יכול אף לא את הבן?] תלמוד לומר שש שנים יעבד. ומה ראית להביא את הבן ולהוציא את היורש? מביא אני את הבן, שכן קם תחת אביו ליעידה ולשדה אחוזה; ומוציא אני את היורש, שכן אינו קם תחתיו ליעידה ולשדה אחוזה. "then he shall serve you": — and not your heir. I might think, not even your son; it is, therefore, written (Shemoth 21:2) "Six years shall he serve" (implying that he does serve your son). And why do you see fit to include the son and to exclude the heir (i.e., the daughter)? I include the son for he stands in place of his father for yeidah (living with his father's handmaid), and for (acquiring his) field of holding (viz. Vayikra 25:25), and I exclude the daughter, who does not.
(קדושין יז ע"ב) ברח וחזר, מנין שמשלים לו שניו? תלמוד לומר שש שנים יעבוד. חלה ונתרפא יכול יחזיר לו שכר בטלנותו, ת"ל ובשביעית יצא לחפשי חנם. If he ran away and returned, whence do I derive that he completes his (six) years (of service)? From "then he shall serve you six years." I might think that if he took sick and recovered he makes up for his days of idleness; it is, therefore, written "and in the seventh year you shall send him free from you."
